כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 13

35 1 1 . שיקולים הקשורים ברווחת החייב: גובה הקצבה לה העמית/החייב גריעת כספי הפיצויים; לאחר יהיה זכאי מצבו הכלכלי של החייב ושל התלויים בו בהווה ובעתיד; היכולת של החייב לצבור זכויות פנסיוניות בעתיד. 2 2 . שיקולים הקשורים בנושים: שיעור החוב שייפרע לנושים, סוג החוב וסוג הנושים; אפשרויות פירעון חלופיות העומדות לנושים; נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב. ראוילהבהיר, כיביתהמשפטהעליון, לאקיבל את גישתו של היועץ המשפטי לממשלה, לפיה לא ניתן להקנות את כספי הפיצויים . 14 שהופרשו על ידי המעסיק הנוכחי לסיכום לטעמי, וכפי שהובהר לעיל, אמנם בית המשפט העליון שקל את העובדה שמדובר בזכויותיו של העמית (הפסד קשה בפגיעה ), אולם לא התייחס לעובדה 40% עתידי של שדרך המלך של רכיב הפיצויים היא דווקא הפיכתם לקצבה, ואילו הדרך המשנית היא משיכתם ההונית. לכן, מקום בו העובד לא עושה שימוש בפיצויי הפיטורים שלו לכל אורך חיי הקופה, הרי שעם הגיעו של העובד לגיל המזכה הופך רכיב הפיצויים לחלק מן התגמולים, ולמעשה הופך חלק מהפנסיה ולכן לא ניתן להקנותו לנאמן. לחוק. ב 37 ר' לעניין זה סופו של סעיף 14 מעמדם של הכספים הצבורים במרכיב הפיצויים