כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 13

24 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים פתיח הפער המגדרי בין גברים לנשים הוא תופעה בעלת השלכות כלכליות וחברתיות פוגעניות כלפי הנשים המופלות. מחקרים מראים כי ברוב תחומי החיים נשמר פער מגדרי לטובת הגברים ולמרות מאמציהן של נשים להתגבר עליהם חסמים מבניים ותרבותיים מקשים זאת הן בשוק העבודה 1 ובזירה הפוליטית והכלכלית. יתרה מזו, קיימים גם פערים בתוך קבוצת הנשים שנעוצים בהשתייכות אתנית ולאומית, מיקום גיאוגרפי ומצב כלכלי. נשים ששיכות למעמד הסוציו-אקונומי נמוך יותר ותן גבוהה ּ ולקבוצות אתניות מוחלשות פגיע יותר מאחיותיהן. כך למשל, השכר החודשי הממוצע של נשים ערביות נמוך משכרם של 2 גברים ערבים ומשכרן של נשים יהודיות. כדי להתגבר על תופעות אלו בתחום העבודה נחקקו בישראל מספר חוקי שוויון וביניהם: חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וחוק שכר שווה לעובדת 1988 תשמ"ח- . חוק שכר שווה נועד 1996 ולעובד, התשנ"ו- להתמודד עם פערי שכרשנובעים מנחיתותן של נשים בשוק העבודה, "לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר https://www. , 2019 הדס בן אליהו, מדד המגדר – אי שוון מגדרי | רונה ברייר־גארב | נעמי חזן יוליה בסין | הגר צמרת־קרצ'ר חנה הרצוג 1 vanleer.org.il/wp-content/uploads/2020/03/%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8- : (להלן: מדד המגדר) מדד המגדר של שוות - המרכז 2019-%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%9E%D7%9C%D7%90.pdf לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים הוא כלי מדידה הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים וגברים בישראל מאז . 2004 שנת ראו מסקנות מחקר מדד המגדר, שם 2