כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 13

21 הפרת החובה ליתן הודעה מוקדמת, בגובה השכר שהפסיד. מכאן, כי לשאלה האם המשיך העובד לעבוד באותו מקום עבודה אם לאו, או בכל מקום אחר, אין כל השלכה ."לעניין זכאותו לקבל את ההודעה המוקדמת כיום, בעידן של קורונה, ספק אם יש מקום ליישום אותן הלכות כאמור, וזאת בשים לב : לאבחנה המהותית הבאה ישלהדגישכי בעבורתקופהשבהעובדמקבל מן המעסיק "הודעה מוקדמת" אין זכאות לדמי אבטלה. כך לדוגמא, עובד שהודיעו לו על פיטוריו בחודש יוני וקיבל הודעה מוקדמת בחודש יולי – יהיה זכאי לדמי אבטלה החל מחודש אוגוסט ואילך. במצב של "שגרה" הזכות לדמי אבטלה מוגבלת לתקופה של עד חצי שנה (לכל היותר), ואליה מתווספת תקופת ההודעה המוקדמת. במילים אחרות, המעסיק נושא בנטל של הודעה מוקדמת לצד ההטבה שמעניקה המדינה, וביחד מוענקת לעובד חודשים 7 המפוטר מין "רשת בטחון" של כ- (לכל היותר). כיום בעידן של קורונה, המחוקק הגדיל עד מאוד את רשת הביטחון בעבור העובד, ונכון למועד כתיבת שורות אלו היא יכולה להסתכם אף ביותר משנה (תלוי שיעור אבטלה במשק). לפיכך נשאלת השאלה אם אין מקום – בשל הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה בגין משבר הקורונה – לקצר בהתאמה את חובת ההודעה המוקדמת, כך שגם המעסיקים ירוויחו מרשת הביטחון שהעניקה המדינה, או שמא זו נועדה בעבור העובדים לבדם (מבחינתי זו שאלה רטורית, ו"רשת הבטחון" מיועדת גם למעסיקים לפחות כפי שמיועדת לעובדים). עוצמת השונות מתחדדת עוד יותר בענפי הכלכלה שמושבתים מפעילות כגון ענף התעופה, התיירות, האירועים והתרבות, או בכלל ביחס לעובד אשר מצוי בחל"ת. כך לדוגמא, במצב של שגרה מעסיקים אשר נמנים על ענפים אלו מנצלים אף הם את תקופת ההודעה המוקדמת, ובמהלכה מגייסים מועמד חלופי ומבצעים תוכנית חפיפה. ואולם, כעת בעידן של קורונה, אפילו אם חשקה נפשםשל אותם מעסיקים להעניק לעובד "הודעה מוקדמת" הרי שזו נעדרת כל תכלית מבחינתם, שכן הם כלל לא זקוקים לגיוס עובד מחליף או ביצוע תוכנית חפיפה. ? מה אם כן התוצאה של זו הסיטואציה תשלום שכר לעובד בעד שום עבודה שהוא נדרש לבצע – ולא בשל בחירת המעסיק, כי אם בשל המציאות שנכפתה עליו. שיא האבסורד מתגלם במקרה של עובד מתפטר – שאין למעסיק האפשרות להעסיקו בתקופת ההודעה המוקדמת. על פי סעיף (ב) לחוק, אם העובד בחר להתפטר מן 6 חובת ההודעה המוקדמת בעידן של קורונה