כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 13

18 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים שהיו קיימים בחוק עובר התיקון, כמו דרישת צו הפירוק מבית המשפט המחוזי ואישור תביעת החוב בידי בעל תפקיד שבית משפט מחוזי היה ממנה בכפוף לכונס הנכסים הרשמי ("מנהל מיוחד" או "מפרק") והטיפול בתביעת החוב מתבצע במוסד לביטוח לאומי בלבד. בנוסף, בוטלה האגרה שהעובדים נאלצו לשלם בגין הגשת תביעת החוב. החוק מגביל את השיעור המקסימלי של גמלת הביטוח הלאומי לעובדים הזכאים כדלקמן: עבור שכר עבודה ופיצויי ועבור תשלומים ₪ 114,452 - פיטורים . החוק קובע כי ₪ 17,608 - לקופות גמל הגימלה תשולם בעד תקופה שאינה עולה על חמישה חודשים שקדמו למועד הוצאת צו פתיחת ההליכים נגד החברה. מדובר בצמצום תקופת הזכאות לעומת ההגבלה של שנה שקדמה למועד מתן צו פירוק נגד החברה, לפני תיקון החוק. לפיכך, שומה על העובדים להיות ערניים ולפנות בהקדם לרשויות כדי לתבוע את חובם מחשש לפקיעת הזכות. אמנם בתקופת הקורונה, בין סגר אחד למשנהו, ההתארגנות והפניה עלולה להיות מסורבלת לכן עדיף שהעובדים יהיו בקשר רציף עם ארגון העובדים בו הם חברים כדי שהארגון בעל כוח חזק יותר יוכל לזרז את הטיפול בעני. בהתאם לנתונים הסטטיסטיים שמפרסם המוסד לביטוח לאומי, חלה עליה מתמדת מדי שנה בכמות המעסיקים החדשים בהליכי פשיטת רגל ובפירוק ועובדים שקיבלו תשלום בגין זכויותיהם מהמוסד לביטוח לאומי. משבר הקורונה הביא לעליה נוספת וחדה בכמות תביעות החוב שהוגשו לביטוח הלאומי על ידי העובדים ועוד מוקדם להעריך את השפעות המאקרו של המשבר על ציבור המעסיקים והעובדים כאחד. : לסיכום בתקופה מאתגרת זו, צו השעה מחייב אותנו כחברה לאחד כוחות ולנהוג בסולידריות. בתוך כך, על המעסיקים לנהוג בשקיפות עם העובדים ואף לסייע להם במיצוי זכויותיהם, תוך מסירת מידע על מצב העסק והתחזיות לשרידותו ככל שיש לכך סכנה. בעת סגירת העסקים, על המעסיקים למסור לעובדים את מסמכי סיום ההעסקה על מנת שהעובדים יוכלו למצות את זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי ויסתגלו לסטטוס החדש שנכפה עליהם כמחוסרי עבודה.