כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 13

16 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים לבעלי עסקים שבוחרים לנצל את משבר הקורונה כדי למלט עצמם מהתחייבויות כלפי נושים ופועלים בדרכים שאינן כשרות כדי לחסוך בהוצאות, ובכללן הוצאות שכר עבודה לעובדיהם. למרות אלה, ברור כי מרביתן של החברות נסגרות מחמת סיבות ענייניות הקשורות לחוסר יכולתם לשרוד עסקית בתקופת משבר זו. העובדים, שלעיתים מקבלים את ההודעה על הפסקת הפעילות העסקית של מקום עבודתם בהפתעה גמורה, אינם שותפים להליכים הניהוליים ואינם מודעים תמיד למצבה הפיננסי של החברה. הדבר משפיע על יכולת ההיערכות של עובדים אלה ופערי הכוחות בין העובדים למעסיקים מתחדדים גם בנקודה זו. זכויות העובדים השכירים כנושים בחברות חדלות פירעון בצל משבר הקורונה מטרתה של רשימה קצרה זו היא לסקור את זכויותיהם של העובדים השכירים כנושים בחברות חדלות פירעון בצל משבר הקורונה. הכלל הוא כי עובדים במקום עבודה שנסגר, זכאים לקבל את זכויותיהם הסוציאליות ושכרם, גם אם באופן חלקי, מהמוסד לביטוח לאומי. מדובר בתכלית סוציאלית חשובה שנועדה לאפשר לאותם עובדים להסתגל למצב החדש אליו נקלעו עקב הפסקת עבודתם שלעיתים תכופות היא פתאומית עבורם. העובדים הם בעלי מעמד מיוחד בסולם הנשיה, במיוחד עובדים שלא קיבלו את שכרם ו/או פיצויי פיטורים. הם נחשבים בעקבות צו הפירוק לנושים בדין קדימה. ומוקנית להם עדיפות על פני נושים אחרים. נכנסה לתוקף הרפורמה 2019 בשנת בדיני חדלות פירעון והייתה לה השפעה . תיקון 2 לא מבוטלת על זכויות העובדים חשוב במסגרת הרפורמה עסק בזכאות העובדים להגיש תביעת חוב בגין שכרם מהמוסד לביטוח לאומי. לפני שהתיקון נכנס לתוקף, רק עובדים בחברה שלגביה ניתן צו פירוק בבית המשפט המחוזי, היו זכאים להגיש תביעות חוב בגין תשלומים שהגיעו להם ממקום העבודה ולא שולמו להם בעקבות חדלות הפירעון של המעסיקה. בדברי ההסבר לתיקון החקיקתי צוין כי הליכי הפירוק ארכו זמן ובתי המשפט המחוזיים דחו את מתן – להלן: "החוק") 2018 חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח ( 2