כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 13

10 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים התשובות שניתנו היו שהוצאה לחל"ת באופן חד צדדי דינה כפיטורים. אולם המעסיקים לא ביקשו לפטר את העובדים. והעובדים לא רצו להיחשב מפוטרים. גם מבחינת יחסי העבודה האינדיבידואליים, בין העובד הבודד למעסיק, וגם מבחינה מערכתית, משקית, עדיף היה לכל הצדדים, לנוכח הנסיבות החריגות, לא להיאחז בהלכה המשפטית המאד ברורה, שקובעת שהוצאה לחל"ת היא למעשה פיטורים, שבמקרים אלה נעשו ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת, נסיבות מקימות עילת תביעה לעובדים. המשק, ותחום משפט העבודה בתוכו, בחר להשלים עם צמיחתו של כלי שלא היה חדש, אבל היה הרבה פחות נפוץ ביחסי העבודה, הכלי של חל"ת. עובדים שהוצאו לחל"ת באופן חד צדדי בחרו לא להגיב, מתוך שיקול של שמירת מקום העבודה לאחר סיום החל"ת, לכשיהיה סיום כזה. כשעובדים הפנו שאלות באפיקים השונים, ההמלצה הייתה בדרך כלל להגיע להסכמה עם המעסיק ולא לעמוד על העיקרון המשפטי הברור, שכאמור לא השתנה. המדינה גם היא התגייסה. חוק הביטוח הלאומי תוקן והותקנו תקנות המאפשרות תשלום דמי אבטלה לעובדים שהוצאו