כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 12

27 החודשי (שכרו נותר אחיד כל חודש), כנ"ל גם לגבי עובד שעתי. אף בהיבט של תכלית התשלום – דמי החגים נועדו לפצות את העובד בעבור הנזק שנגרם לו בשל החג. נזק שכזה יכול להיגרם רק במקרים שבהם החג מסכל את יכולתו של העובד לעבוד, והרי בשבת לא כך הוא – משעה שממילא לא הייתה אמורה להתבצע כל עבודה. בהתאם לתנאי הסיכול כאמור, אף נקבע בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה – כי במקרה שבו החג חל ביום שישי בשבוע, והעובד אינו מועסק ככלל בימי שישי – אין זכאות לתשלום של דמי חגים עבור יום זה. הנה כי כן, תנאי הרציפות בשילוב עם תנאי הסיכול מסייעים בעבורנו לגבש את המסקנה הבאה: דמי החגים נועדו לפצות את העובד השעתי אשר שכרו נפגע בשל החג אשר סיכל את אפשרותו לעבוד באותו יום. למעשה מדובר בפיצוי שנועד לשם ריפוי של נזק, וכאשר הנזק נגרם בשל קשר סיבתי ישיר וברור לסיכול העבודה בשל החג. באין פגיעה בשכרו של העובד, או כאשר אין קשר סיבתי וודאי בין הפגיעה ובין החג – אין גם זכאות לתשלום של דמי חגים ושי לחגים – לא חד הם!