כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 11

37 טובות הנאה כאלה ואחרות, "לאחוז בהלכות שנועדו להגן מפני ניצול וקיפוח כאילו היה עובד מוחלש הנתון למרות מעסיקו". השני - המערער ניצל את ההסדר בינו לבין המעסיק כדי להונות את הרשויות השונות, תוך שהוא מפיק ממנו הטבות "כשרות" ו"לא כשרות", ולאחר שסיים למצות את יתרונותיו מול הרשויות, הוא מבקש מבית הדין ליהנות מהגנתו של משפט העבודה. בבית הדין הוחלט כי אין לאפשר מצב שבו "חוטא יצא נשכר" ולכן חוסר תום ליבו הקיצוני של המערער בנסיבות החריגות ויוצאות הדופן כאן הביא לתוצאה שבית הדין מנע ממנו לתבוע, מכוח דיני העבודה, תשלומים נוספים על התמורה הנוספת שהוסכם עליה. בנוסף לדחיית התביעה להפרשי שכר הטיל בית הדין סנקציה נוספת: הוא הודיע לצדדים כי החליט להעביר את פסק הדין למנהל בתי המשפט, על מנת שישקול את העברתו ליועץ המשפטי לממשלה, לצורך בחינת ההיבטים החוקיים השונים הנוגעים להתנהלות המערער והמשיב במסגרת ההתקשרות שביניהם. תום ליבו של העובד כתנאי להכרה בזכויותיו כלפי המעסיק