כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 11

25 בקשר לסכסוך עבודה. נקדים ונציין, כי המונח "סכסוך עבודה" כאמור ב) הנ"ל פורש בהרחבה על 1() (א 24 בסעיף ידי בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, כך שהוא כולל לא רק סכסוך קיבוצי כמשמעותו בחוק יישוב סכסוכי עבודה, , אלא גם את סכסוך היחיד (ראו: 1957- תשי"ז כהן נ' קולומבוס ואח' [פורסם 683/80 ע"א ); דב"ע (ארצי) 15.9.82( ]LAWDATA ב יעקב סימס – בנימין יוחננוף 156-3/ נא ); ברע 11.5.92( ]LAWDATA [פורסם ב ה.ג.ה. יעוץ עסקי בע"מ 61055-03-19 ) (ארצי נ' אסנת יוספי). משכך, ומאחר שגם סכסוך היחידשל עובד עםמעסיקו הוא בגדר "סכסוך עבודה", הרי מרכז הכובד הוא בשאלת קיומה של זיקה בין עילת התובענה (הנזיקית) לבין הקשרו של הסכסוך (לעבודה) כפי שנדרש בהתאם לשני המבחנים לעיל. כאמור, בהחלטתו של בית הדין בפרשת ה.ג.ה הנ"ל, תובענה שבה מועלית טענה, שמעסיק לשעבר של העובד שיתף מעסיק עתידי בעמדה שלילית, שגיבש לגביו אגב יחסי עבודה/סיום יחסי עבודה, וכשהאמירה הנטענת נוגעת ליחסי עבודה או נסיבות סיומם, וזו מצויה במוקד העוולה הנזיקית, הרי שמבחינת בית הדין לעבודה הדרך פתוחה לקבלתסמכות דיונית גם בנושא זה. מכאן ועד הכרעה, כי בוצעה עוולה נזיקית זו ופסיקת פיצוי בגינה רחוקה הדרך, אך הפורום הנאות לקיום הדיון הנו ללא ספק בית הדין לעבודה. גרימת הפרת חוזה עבודה על ידי מעסיק קודם בראי משפט העבודה