כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 11

22 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים בתום לב ובדרך מקובלת גם בשלב המשא ומתן. לכן, יש הטוענים שצד זר הגורם לצד לחוזה להפר חובה זו, חושף עצמו לתביעה 3 בגין עוולת גרם הפרת חוזה. : הפרת חוזה מוגדרת כמעשה הפרת החוזה .2 או מחדל העומדים בניגוד לחוזה, כלומר כאשר אופן ביצוע החוזה אינו הולם את דרישותיו ותניותיו הוא. לעניין יסוד ההפרה ההלכה הפסוקה היא כי אין זה משנה אם מדובר ב"הפרה יסודית" שנובעת מהפרת תנאי מהותי בחוזה או בהפרה שאינה יסודית. : יש להוכיח, כי מתקיים קשר גרימת הפרה .3 סיבתי בין פעולותיו של המתערב לבין גרימת הפרת החוזה. : נדרשת הוכחה, כי המתערב שגרם ביודעין .4 להפרה היה מודע הן לקיומו של החוזה והן לכך שפעולותיו עלולות לגרום להפרתו. : העוולה לא בהיעדרו של צידוק מספיק .5 תתקיים אלא אם יוכח, כי המתערב פעל ללא צידוק מספיק. הגדרתו המעורפלת של יסוד זה מהווה "מושג שסתום", המעניק לבית המשפט מקום רב לשיקול דעת בבחינת הסוגיה. טענות הצידוק מתחלקות לפעולות, שנעשו כדי להגן על אינטרס לגיטימי של המתערב, או לפעולות שנעשו כדי להגן על עניינו של אדם אחר או על אינטרס ציבורי. כמו כן יסוד זה עשוי לשמש טענת הגנה עבור הנתבע. הוכחת חמשת היסודות לעיל מספיקה לגיבוש העוולה. אולם, על מנת שהנפגע יוכל להיפרע פיצויים מהמעוול, עליו להוכיח, כפי שנדרש בסיפא של הסעיף, כי סבל "נזק 2 ממון" מהפרת החוזה. נזק זה מוגדר בסעיף לפקודת הנזיקין כ"הפסד או הוצאה ממשיים, הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים". היות שתוצאותיה של הפרת חוזה (במיוחד חוזה עבודה שהופר) לעתים קשות לכימות, קבע בית המשפט שעל תובע מוטלת אך החובה לספק נתונים שמהם ניתן להסיק, כי נגרם נזק רכושי ובאמצעות הנתונים המבוקשים ניתן להעריך את הנזק. קביעה זו מקלה עם התובע, שאינו חייב לנקוב בסכום הכסף המדויק שאיבד בעקבות הנזק, אלא לספק נתונים, שבעזרתם ניתן יהיה לבצע הערכה שלו. ובדוגמה שבה פתחנו, העובד מנסה לפתוח בדרך תעסוקתית חדשה אצל מעסיק חדש. לעתים השיחה, שנוהלה בין שני המעסיקים, מחבלת בעצם חתימתו של החוזה, ולעתים גורמת את ביטולו של חוזה, שכבר נחתם על ידי המעסיק החדש. מעסיק קודם, המכפיש את עובדו לשעבר באוזני מעסיק עתידי פוטנציאלי, מבין, ואף מתכוון לכך, לעתים, כי רק פרשנות מרחיבה של העוולה תאפשר פסיקה גם בשלב המשא ומתן. על פי גוף הפסיקה המצומצם בנושא, נראה כי מועדפת פרשנות 3 מצמצמת ובית הדין מפצה במקרה המתאים את העובד על עוגמת הנפש, שנגרמה לו אגב אובדן הפוטנציאל להתקשר עם מקום עבודתו החדש.