כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 11

16 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים במצב בו למעשה נדרש שירות באופן אישי. שאלה דומה, עולה גם בשאלת עיצוב ומיתוג המקום. על מנת לפתוח את הזכיינות, נדרש הזכיין למצוא מקום שיאושר על ידי המזכה, לערוך שיפוץ על ידי בעלי מקצוע מטעם המזכה, כאשר לבסוף, בחלק לא מבוטל מן המקרים, המזכה היא זו שתחתום על הסכם השכירות, ואילו הזכיין יהיה לכל היותר בר רשות. בנושא דומה, המזכה לרוב מחייבת את עובדי הזכיין להגיע בקוד לבוש קבוע, כמו שקיים בכל סניפי הרשת. יש לזכור, כי על פי רוב, מקומות מרכזיים מושכרים לשנים רבות, מה שמחבר אותנו גם למבחן התקופה ורציפותה. כאשר נוסיף לכך גם את העובדה שהמזכות נוהגות לחייב את הזכיין לרכוש את המצרכים מספקים באופן בלעדי, כאשר אף דרך ההצגה וההכנה (במקרים של מזון), מוגדרים באופן ישיר, כאשר במקרים של רשתות מזון, מחוייבים הזכיינים אף לדרך הכנת המזון, לרבות מומחיות של המבשלים. המגבלה האחרונה מובילה אותנו באופן ישיר למגבלה נוספת, אותה מטילות מזכות על פי רוב, היא האיסור על הזכיין לקבוע מה יהיו המחירים בסניף אותו הוא מנהל, ואף לא מה יהיו שעות הפתיחה. ומגבלה עיקרית אחרונה לפרק זה, היא האפשרות לקחת את מושכות הניהול לידי המזכה. בהסכמי זיכיון רבים, נמצא סעיף במסגרתו מקום בו המזכה אינה שבעת רצון מהתנהלותו של הזכיין, לרוב כתוצאה מהיעדר הכנסות, תהא המזכה זכאית להכניס מנהל מטעמה לסניף הזכיין, אשר ינהל אותו תקופה מסויימת, עד אשר אותו סניף יתאזן לשביעות רצונה של המזכה. לעומת המבחנים האלו, ישנם כמובן מבחנים, בהם נראה שהתוצאה תהא דווקא היעדר יחסי עובד – מעסיק. לדוגמא, דרך ניכוי מס הכנסה במקור, תשלום מע"מ ודמי הביטוח הלאומי, אשר כולם משולמים באמצעות הזכיין. כך גם לגבי העסקת העובדים, על פי רוב, המזכה אינה מתערבת בשאלה מי הוא העובד, אלא האם הוא בעל הכישורים הנדרשים לבצע את עבודתו בסניף הזכיינות שלה. המזכה אינה מתערבת בחלוקת העבודה בתוך סניף הזכיין, ולמעשה מקום בו מבקש עובד לעבוד שעות נוספות, או משמרות קצרות במיוחד, כלל אינו עולה בפני המזכה. כך גם