כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 10

38 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים זה ברור, כי אדם אחד הרוויח על חשבונו של אדם אחר, ללא רשות, ותוך הפרה של חוקי המקרקעין בעניין הפרת גבול, ועל כן מתקיימים כל היסודות לעילה של עשיית עושר שלא כדין, וכתוצאה מכך מן הדין הוא כי הפולש ישלם למזיק בנכס את הרווח שעשה על חשבונו. בפסקדין א.ש.י.ר נחלקו הדעותבשאלה, אם ומתי קמה עילהשל עשיית עושר כאשר אין בנמצא דין אחר, חיצוני, שהופר (כגון חוקים האוסרים על השגת גבול, כבדוגמא לעיל). לפי דעה אחת, עילה זו לא קמה מקום בו אין הפרה של דין חיצוני. שאר בעלי הדעות סברו, כי אין חובה בהפרה של דין חיצוני, ואולם יש צורך ב"דבר מה נוסף" על מנת להקים את עילת עשיית העושר, מקום בו אין עילה אחרת בדין. דעה אחת סברה, כי על ה"דבר מה הנוסף" להיות בעל עוצמה חזקה, "מעין עוולה", ואילו דעת הרוב סברה, כי די ב"היעדר תום לב" על מנת להקים עילה זו. כתוצאה מפסק הדין הורחבו דיני הקניין הרוחני בקביעה שהעתקה מסוימת של מוצר מסוים, על אף שאינה מרכיבה את יסודות העוולה הנזיקית של "גניבת עין", מהווה עילה להשבה מכוח דיני עשיית עושר, משום חוסר תום הלב שבה (ר' פס' לפסק דינו של הנשיא ברק). 2-1 כעת נחזור לענייננו. לפי חוקי העבודה של מדינת ישראל, המעניק שירותי תיווך כוח אדם מחויב ברישיון מאת המדינה. עיסוק בתיווך עבודה בלא רישיון או היתר, הנו לחוק שירות 79 עבירה פלילית לפי סעיף