כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 9

24 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים לצו ההרחבה, במקרה כזה, 8 אתסעיף יהיה המעסיק זכאי לקבל את הכסף שהופרש בחזרה, ודחה את התביעה 6 לקבל את התשלום בפועל. מטרת רשימה זו, היא להציע מתווה, בו יתאפשר קיום מטרת צו ההרחבה, באופן שיקיים הן את הביטחון הסוציאלי אשר יבטיח לעובד את זכותו לתגמולים בעת אירוע מזכה והן באופן שיתמרץ את המעסיק לבצע את ההפרשות במועד, ואת העובדים לחסוך לפנסיה. הטלת אחריות על המעסיק כבר בתחילת הדברים אבהיר, כי לטעמי מקום בו גילה העובד, כי המעסיק לא הפריש עבורו כספים לביטוח פנסיוני, בין אם ניכה ממנו את התשלומים ובין אם לאו, על העובד להגיש את תביעתו לביצוע ההפרשות בעין לקופת גמל אותה יפתח המעסיק אף אם באיחור. עוד ראוי להבהיר, כי מקום בו אירע אירוע נזיקי (מוות או מחלה קשה), לא יוכל המעסיק להפריש בדיעבד לקופה, אלא ייאלץ לשאת בתשלומים בעצמו. לגישה זו ישנם שני טעמים, אשר כל אחד מהם בנפרד, מהווה עילה לביצוע ההפרשות במועד זה. הטעם הראשון נובע מגישת "מונע הנזק הזול". במשפט הישראלי מוגדר המונע הזול כגורם היכול "למנוע בצורה החסכונית והפשוטה ביותר 7 את קיומה של ההפרה". בענייננו, "מונע הנזק הזול" הוא המעסיק, שכן עליו מוטלת האחריות לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני ישירות משכרו של העובד. הביטוח הפנסיוני מכיל שלושה חלקי הפרשות: חלק תגמולים עובד, חלק תגמולים מעסיק וחלק פיצויים, כאשר השניים האחרונים מפריש המעסיק מכיסו. בנסיבות אלו, הרי שהמעסיק הוא מונע הנזק הזול ביותר. כמו כן, במערכת היחסים בין עובד למעביד, המעסיק אינו יכול לטעון להגנת אשם תורם. בניגוד לגישתו של המלומד פורת בספרו הגנת אשם תורם בדיני חוזים, לפיה מונע הנזק הזול הוא לרוב הצד הנפגע (דהיינו לא הרי שבענייננו דווקא המפר 8 המפר), (המעסיק) הוא זה שיכול להביא בכל 740 )3( האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ, פ''ד סד 5977/07 ר' לעניין זה ע"א 7 )1997( אריאל פורת, הגנת אשם תורם בדיני חוזים 8 .1961- ) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א 5(17 ' ס 9