כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 9

10 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים , הקובע את סמכות השר לקבוע 13 בתקנות את מרכיבי שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לעניין פיצויי פיטורים, ואת שיטת חישוב השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים. התקנות – תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרותשרואים אותה כפיטורים) , מפרטות את 1964 - התשכ"ד הרכיבים שיש להביא בחשבון לצורך חישוב השכר הקובע: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר ותוספת משפחה, ואם יש תוספת מחלקתית או מקצועית, היא נכלל בשכר היסוד. אלה תוספות שנהגו לפני שנים, בעיקר בהסכמים הקיבוציים הכלליים הענפיים, ותוספת היוקר נהגה בתקופת האינפלציה. התקנות מדברות גם על מצב שבו עובד אינו מקבל תוספות אלה, ואז יש להביא בחשבון את שכר העבודה הרגיל. וכאן מגיעים לשאלההנפוצה: מה מעמדן של עמלות מכירה? מה מעמדם של רכיבים בשמות שונים, כגון: בונוסים, פרמיות, תמריצים וכיוצא באלהשמות ותוספות. פסיקת בית הדין הארצי לעבודה קבעה שתמורהשמקבל העובד בגין עבודתו הרגילה היא שכר עבודה כמשמעו בתקנות פיצויי פיטורים, ולפיכך נכלל בשכר לצורך פיצויי פיטורים, ומכוח צו ההרחבה לפנסיה גם בשכר ממנו יש להפריש דמי גמולים. לדוגמה, עובד מכירות המקבל שכר יסוד ועמלות מכירה – חובת המעסיק היא להפריש מכל השכר: שכר יסוד ועמלות מכירה. מדובר במקרה זה בעמלות אישיות הנגזרות ממכירת שביצע העובד. אולם, אין מדובר בבונוס רווחים שנתי, לא בעמלה מחלקתית, ולא בפרמיה המשולמת כשהעובד מייצר תפוקה החורגת מהנורמה הרגילה. גמול שעות נוספות, בין על פי עבודת שעות נוספות בפועל על פי חישוב, ובין גמול גלובלי בגין שעות נוספות, אם הוא אכן מפצה על עבודת שעות נוספות שמבצע העובד – אינם נכללים בשכר לפנסיה.