כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 8

24 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים על חשבון הזמן שהיה צריך לעמוד לרשותה וזאת תוך ניצול הרכב שניתן לו על ידה. במסגרת הליך גילוי המסמכים בתיק ביקשה החברה לקבל דו"ח איכון של הטלפון הנייד שנמסר לעובד, וזאת ביחס לחודשיים שקדמו לסיום העסקתו. בית הדין האזורי דחה את הבקשה וקבע, כי על אף שמדובר במידע רלוונטי לתביעה, הרי שגילויו יפגע בפרטיות העובד באופן שאינו מידתי ומעבר לנדרש. בקביעתו זו התבסס בית הדין האזורי על פסיקות בית הדין הארצי בעניין איסקוב (ע"ע טלי איסקוב ענבר - 90/08 ) (ארצי פורסם הממונה על חוק עבודת נשים ) ובעניין 8.2.2011 ,LAWDATA ב 7541-04-14 ) קלנסווה (עס"ק (ארצי הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב המשולש הדרומי - עיריית ,LAWDATA פורסם ב קלנסווה ), שעסקו, כל אחד בהתאם 15.3.2017 להיבטיו ובנסיבותיו, בזכות הגוברת של העובד לפרטיות. כאשר נדרשבית הדין הארצי לעניין זה, במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה מטעם החברה המעסיקה, הפך בית הדין את החלטת האזורי וקבע כי זכות העובד לפרטיות, ככל זכות אחרת, היא זכות יחסית וכי "מבחינה מושגית בהתגוששות בין הזכות לפרטיות ובין הערכים המצויים ביסוד הליכי הגילוי (יעילות הדיון, הוגנות וחקר האמת), לא ניתן לקבוע מראש כי יד אחד האינטרסים בהכרח על העליונה". בית הדין הארצי הוסיף והדגיש כי ההלכות בעניין איסקוב וקלנסוואה רלבנטיות כאשר מבקש המעסיק מראש להנהיג פרקטיקה הכרוכה בפגיעה בפרטיות (עניין קלנסוואה) או גישה ישירה למחשב העובד ולקבל ממנו מידע הכרוך בפגיעה בפרטיותו (עניין איסקוב). אולם הלכות אלה לא נקבעו בהקשר של גילוי מסמכים, ועל כן כאשר נדרש בית הדין לעבודה לבקשות לגילוי מסמך כזה או אחר, עליו לשקול באופן פרטני את אינטרס הגילוי במונחי הוגנות, יעילות וקידום חקר האמת אל מול אינטרס הפרטיות, תוך קביעת מנגנון בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה למזעור הפגיעה בפרטיות. בעניין פישר תעשיות פרמצבטיות קבע בית הדין הארצי מנגנון שיופיו בפשטותו: בית הדין התיר את גילויים

RkJQdWJsaXNoZXIy NTkzMDY=