כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 7

9 למגינת הלב – לאחרונה ניתן פסק דין שבו גובשה בבית הדין האזורי לעבודה מסקנה שונה מן האמור לעיל, ועל אף שנפסק כי שולמה לעובד תוספת גלובלית אוטנטית בעבור עבודה בשעות נוספות – בית הדין האזורי לעבודה התעלם מתשלום זה, ובהיעדר רישומים על שעות העבודה של העובד – חייב את המעסיק לשלם לעובד שעות נוספות בחודש, מעבר 60 גמול בעבור לתוספת הגלובלית בעבור עבודה בשעות נוספות. על פסק דין זה הוגש ערעור על ידי הח"מ, מתוך תקווה כי בית הדין הארצי ב. לחוק הגנת 26 לעבודה יפרש את סעיף השכר על פי העמדה המוסברת לעיל. פסיקת בתי הדין לעבודה לחוק הגנת 24 בשנים הסמוכות לתיקון השכר, בתי הדין לעבודה הגמישו עד מאוד את הנטל הראשוני שרבץ לפתחו של עובד שעתר לגמול שעות נוספות, ודי היה בכך שעובד "ירה באוויר" טענה לגמול שעות נוספות – כדי שבית הדין הנכבד יפסוק לו גמול זה. פסיקה בדרך זו היוותה לדעת הח"מ תמריץ להגשת תביעות לגמול בעבור עבודה בשעות נוספות, באופן שהצריך את בתי הדין לעבודה "לחשב מסלול מחדש". והנה – בעוד שבתחילה נפסק כי העובד אפילו לא נדרש להביא "ראשית ראייה" לחיזוק גרסתו העובדתית באשר לעבודה לחוק הגנת השכר - מחשבות ממרחק של זמן.... 24 עשור לתיקון