כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 7

45 על הגישור והמגושרים בישראל השימוש בטרור כמכשיר לקידום מטרותיה, הן במימד הכספי - הרש"פ העניקה סיוע כספי שוטף להפעלת תשתיות טירור, והמימד המעשי - מנגנוני הבטחון והמודיעין הכללי של הרש"פ סייעו באופן ישיר ועקיף לתשתיות הטרור ולפעולות הטרור. קבע בית המשפט הוכחה כדבעי תמיכתה של הרש"פ העליון : " בטרור במהלך האינתפדה השניה, במימד האידאולוגי, הכספי והמעשי. הנהגת הרש"פ עודדה בקול גדול את האינתפדה והביעה הערכה למחבלים מבצעי פיגועים. הרש"פ מימנה את הטרור על דרך הענקת משכורות לפעילי ארגוני טרור, הקצאת סכומי כסף לפעולות טירור ולמחבלים וכן גם אספקת כלי נשק לבצוע פעולות טרור". לאחר שקבע את חבותה של הרש"פ, דן השופט סולברג בהרחבה בסוגיית הפיצויים העונשיים, סקר את החקיקה והפסיקה, לרבותמשפטמשווה והמשפטהעברי, והדגיש כי מקרים חמורים במיוחד ומעוררי סלידה יצדיקו השתת פיצויים עונשיים. עזבון המנוח מיכאל אטינגר 140/00 . בת.א ז"ל ואח' נגד החברה לשיקום ופיתוח הרובע ( היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ ) דן ביתהמשפטהעליון בהרחבה LAWDATA בראש הנזק של פיצויים עונשיים, לא פסק פיצויים עונשיים, אולם הדגיש כי קיימת סמכות לפסיקתם. במובחן מפרשת אטינגר, בעניין מנטין לעומת זאת, החליט בית המשפט העליון, לראשונה, לפסוק פיצויים עונשיים. נקבע, כי פיצויים עונשיים יוטלו במקרים של עוולה שבוצעה מתוך כוונה או זדון, אולם דרישת הכוונה והזדון אינה סותרת אפשרות לפיה יוטלו פיצויים עונשיים גם בתביעות המתבססות על עוולות כגון עוולת הרשלנות, ובלבד שמדובר בהתנהגות הסוטה מסטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר . בית המשפט העליון ציין כי הפיצוי העונשי ככל שאשמו מהווה אלמנט הרתעתי, וכי - " המוסרי של המזיק גובר, וזאת כתלות במידת האוטונומיה שהפעיל בביצוע המעשים, כך מוצדקת הענשתו: בין משיקולי גמול, בין משיקולים של הוקעת מעשהו מבחינה חברתית". כב' הש' סולברג קבע כי מטרה נוספת של הפיצויים העונשיים היא מסר חברתי שנועד לבטא את הסלידה מן המעשה הנפשע : " השימוש בדיני הנזיקין לשם העברת מסר חברתי וכדי להשפיע על מדיניות חברתית, וכי הטלת אינו חריג בשיטתנו המשפטית" פיצוי נזיקי רגיל שעניינו בפיצוי בגין הנזק ותו לא, מעבירה מסר לפיו הבחירה אם לבצע את העוולה (ולשלם את נזקיה) אם לאו, מצויה בידו של המזיק, והיא נעדרת אמירה חברתית בנוגע לאותה התנהגות. אולם פיצויים עונשיים, לעומת זאת, המטילים על המזיק תשלום כספי כבד, העולה בשיעורו על הנזק שגרם, מעביריםמסרשל גינוי כלפי ההתנהגות