כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 6

12 כתב – עת מקצועי למנהלים בתחום יחסי עבודה, שכר וכספים לחישוב פיצויי הפיטורים של עובד בשכר לתקנות, בה 7 , אלא תקנה 9 אינה תקנה נקבע כי יש לחשב את השכר באופן יחסי למידת החלקיות של עבודת העובד. פירוש הדבר הוא שבנוסחה העדכנית יש לחשב את ממוצע אחוזי המשרה של העובד לאורך ואת בשכר מלא תקופת ההעסקה, להכפילו המכפלה הזו להכפיל בוותק שנות עבודתו של העובד. בית הדין הארצי הבהיר את הרציונל מאחורי פסיקתו כך : "לאחר בחינה חוזרת של הדברים דומה כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא דווקא. העקרון 7 לפי או בהיקש מתקנה הוא חישוב השכר לפי 7 העולה מתקנה חלקיות המשרה של העובד. עקרון זה ניתן ליישמו גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש בחודשו. שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרה מסויים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד. למשל, במקרה שהיקף ההעסקה של החודשים 12 - העובד השעתי עלה דווקא ב האחרונים הוא יזכה לפיצויי פיטורים בעד התקופה שקדמה לשינוי בשיעור העולה על היקף העסקתו בפועל. ואילו עובד החודשים האחרונים חלה הפחתה 12 - שב בהיקף העסקתו יקבל פיצויי פיטורים בחסר." יחד עם זאת, בית הדין הארצי לא פסל , והבהיר 9 באופן מלא את השימוש בתקנה שישנם מקרים מסוימים, בהם חובה לחשב באחד את פיצויי הפיטורים לפי תקנה זו משני המקרים הבאים: הראשון, מקרה בו למרות שהיקף העבודה של העובד אינו משתנה אך שכרו דווקא משתנה, למשל בשל קבלת עמלות. השני, מקרהשל עבודה קבלנית אמיתית בה היקף שעות העבודה אינו משמש כנתון בקביעת השכר. במקרים אלה הממוצע מתייחס ל"שקלים" (שכר) החודשים האחרונים. 12 - שהתקבלו ב כלומר, מגמת בית הדין היא ללכת לקראת העובד את כל כברת הדרך ולהעניק לו את מירב פיצויי הפיטורים האפשריים. בשולי הדברים העיר בית הדין, כי גם בשיטת החישוב החדשה עשויים להתגלות פגמים. כך למשל, במידה ואין בידי הצדדים את המסמכים המעידים על מלוא תקופת העסקתו של העובד, לא ניתן להכניס את מלוא המשתנים למשוואה ולחשב את הסכום. בעניין שיא משאבים היו בידי העובד