כתב-העת אוטוריטה | גיליון מס' 13

7 העבודה המאורגנת ומשבר הקורונה יחסי עובד מעסיק, הגם שחובות הצדדים מושעות במהלכן. החל"ת לא מוסדר, בדרך כלל, בחוקי העבודה. יש מספר מצומצם מאד של חוקים שמסדירים את הנושא: בסעיף 1954- חוק עבודת נשים, התשי"ד א) מאפשר היעדרות של עובדת או 1 ג ( 7 עובד אחרי חופשת ההורות, או בנסיבות אחרות, והיעדרות זו דינה, על פי החוק, כדין חופשהללאתשלום. מהו אותו דין, מה הדין לגבי חופשה ללא תשלום – החוק לא מפרש. זה המקום היחיד בחוק שבו ניתן לקבל חל"ת, והאופציה היא של העובדת או העובד ולא של המעסיק. בחוק פיצויי (ד) יש 11 סעיף 1963- פיטורים, התשכ"ג התייחסות לחישוב הפיצויים בחופשה ללא תשלום. יש התייחסות לעובד בחל"ת במסגרת חיקוקי הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, (חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי (ד) רק 9 סעיף 1995- השקעות, תשנ"ה לצורך איסור מילוי משרות שיש בהן ניגוד אינטרסים. אלה האזכורים הבודדים בחקיקה למושג החופשה ללא תשלום. יש כמובן התייחסות מיוחדת לחופשה ללא תשלום בחיקוקים הנוגעים למצב שהשתרר עם פרוץ מגפת הקורונה בתקופה הנוכחית, ועל כך אדון בהמשך. אולם מחוץ לכך, חוקי העבודה אינם מזכיריםאתהמושג "חופשה ללאתשלום". חופשה ללא תשלום, אם כן היא, בעיקרון, תוצר של הסכמה: בהסכם קיבוצי, בחוזה אישי, ובמקרה של עובדי המדינה, בתקשי"ר. התקשי"ר, ההסדר הקיבוצי החד צדדי המסדיר את העסקת עובדי המדינה, וחל באמצעות הסכמים גם על מעסיקים אחרים בשירות הציבורי או בסקטור הדו מהותי, מאפשר לעובדים לבקש חל"ת הנקרא בתקשי"ר "חופשה ללא משכורת". בחלקהמסדיר זאת ישרשימת נסיבות בהן חובה לאשר חופשה כזו, ורשימת נסיבות אחרות בהן אין חובה כזו, ויש שיקול דעת אם לאשר חופשה ללא משכורת או לא. העיקרון של חופשה ללא תשלום נפוץ גם בחלקים אחרים של השירות הציבורי כמו הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות, שהעבודה בגדולות ובוותיקות שביניהן מוסדרת בהסכמים קיבוציים, בגופים הסטטוטוריים וכד'. אבל העוסקים בדיני עבודה, ביחסי עבודה ובתעסוקה בכלל, מתייחסים לקיומו של מוסד החל"ת כאילו הוא שריר וקיים,